<h1>תשובה לרבינו שרירא ורבינו האי גאונים</h1>
<h2>דף ק:</h2>
ששאלתם הא דתנן המוכר מקום לחברו לעשות לו קבר עושה תוכה של מערה... שר' שמעון מודה לחכמים שכל כוך וכוך ראוי להיות ארכו ד' אמות ורחבו אמה אחת שהיא ו' טפחים, וגם מודה להן ר' שמעון שצריך להיות בין כוך לכוך אמה אחת שהיא ו' טפחים, ור' שמעון או' חייב המוכר לתת קרקע ללוקח שש אמות על שמונה כדי י"ג כוך ארבעה מהן בח' אמות וד' מהן בח' אמות וג' מכנגדן בשש אמות ושני כוכים אחרים אחד מימין הפתח ואחד משמאלו, ושוין שמדת החצר שש אמות על שש ויש למוכר לשום את החצר ההיא משותפת בין שתי המערות וזו צורתם. \raster(25-,25-)="Z632;"ור' שמעון או' עושה ד' מערות מארבע פנות החצר, מכל צד מערה אחת ואמ' בתל' אחד מימין הפתח ואחד מן השמאל, ועליהם שאלו בתלמוד להיכן מטיל אותן, אם מטיל אותם להחצר הנכנסין דשין אותו ושנינו חצר הקבר העומד בתוכו טהור למדנו מזאת שאין בה קבר, א"ר יוסי דעביד לה כמין [נגר] שהוא דומה לסיכתא שהוא יתד ונמצא כאילו מוטל כשהוא עומד ונוטה ראשו כלפי חצר ומשתפע ובא כלפי מערה, מתקיף לה ר' יוחנן קבורת חמורים היא זו, אלא אמר ר' יוחנן דעבד להו בקרן זוית \raster(85-,85-)="Z633" והקשינו על ר' יוחנן והא קנגעין כוכין בהדאדי וכבר אמרנו שבין כוך וכוך אמה שלימה שלא יבואו הכוכין לידי נפול ופרש רב אשי דבריו של ר' יוחנן במעמיק תחת שני הכוכים הקרובים לימין הפתח ולשמאלו ועשה למטה מהן את שני הכוכין שבקרן הזוית דלא נגעין כוכין בהדאדי. ר' הונא אמר יש לך לפרק פרוק אחר ואי אתה צריך על דעתו של ר' שמעון להעמיק, וכיצד, דעביד להו לכוכין כי חרותה מחריות של דקל.\raster(85-,85-)="Z634;" ואמרינן הא דרב הונא בריה דרב יהושע בריתא היא ואינה עומדת מכדי כל אמתא ברבועא אמתא ותרי חומשי באלכסון כגון \raster(85-,85-)="Z635;"נמצאו צלעות המרובע שבה משתי מערות הסמוכות זו לזו שמונה אמות בשמונה אמות ואלכסונן מוסיף שני חומשין של שמונה נמצא אלכסונן אחת עשרה אמה וחומש והכוכין בו כחרותה ועל פי זאת השיבונו לרב הונא בריה דרב יהושע שאפשר שיהיו הכוכין יוצאין מן המערות כחרותה להימונא על דעתו של ר' שמעון ארבע מערות סמוכות לחצר בלא העמקה מאי טעמא כי ארבעה כוכין ממערה זו וד' כוכין ממערה זו שיוצאין כחרותה מגיעין לאלכסון י"א אמה וחומש וכבר פירשנו שאי אפשר שיהיו שמנה [כוכין] אלא בשש עשרה אמה, וזה הוא שאמרנו כמה הויא לה חד סרי וחומשא כוכין כמה האוו תמניא בכל מערה בחד סרי [היכי משכחת להו] ואנו מוסיפין על זאת שני הכוכים שעליהם הקשינו היכי נפלי ואין להם מקום כסדר הזה אלא הא דרב הונא בריה דרב יהושע ברותא היא... תמהו עדאן ולא עמד [הדבר] בשני כוכין אלא או כפירושו של ר' יוחנן שהן בקרן זוית לפי פירושו של רב אשי במעמיק ולרב שישא בריה דרב אידי בדניפלי שאין צריכין ד' אמות אלא באמה או בשתי אמות. אפשר שנמצא ד' מערות לר"ש ואפילו כשאין מעמיק אלא שב' כוכין א' מימין הפתח ואחד משמאלו לא מצאו אלא במעמיק כדרב אשי ופירוקו עמד כדר' שמעון במעמיק ועלתה שמועה זו. ואמרינן תנן התם המוצא מת מושכב כדרכו וכו' משנה זו אמורה לענין טהרות ארץ ישראל בזמן... שרואין קברות שעשויין כסדר בית הקברות מציינין עליהם כמו לצפון מן המערה וראה עצם אדם.0...
